דילמת המפקד פילון ודילמת המים 

דילמת המפקד פילון. הדילמה המנוסחת כך להלן-

האם על המפקד להישאר עם הפצועים בשדה הקרב או לפקד על הבריאים בנסיגה. דילמה זו קשורה למפקד בפלמ"ח בשנות הארבעים בשם פילון פרידמן. הוא עמד בפני דילמה קשה זו שנוסחה לעיל וללא היסוס הוא החליט להציל את הפצועים אפילו במחיר של חייו הוא. בהתנהגות זו הוא נתן להבין כי בעת מלחמה ישנם ערכי מוסר שונים מאשר בימי שלום. ובעת מלחמה חייבים לעשות הכל כדי להציל חיי פצועים ולא להותיר אותם בשטח שכן אי קיום כלל זה פוגע במורל הצבא. כי בשום מקרה לא יתירו את הפצועים חסרי אונים בשטח ויעשה כל מאמץ להצילם. זה הבסיס למורל הצבא בעת מלחמה. לעומת זאת בעת שלום ישנם שיקולים ערכיים שונים ובהקשר זה נביא את דילמת המים, כפי שהיא מופיעה באוסף המאמרים.

דילמת המים כדילמה מוסרית-

כבר במקורות מצאנו דיון בדילמות מוסריות, בפרט אלה הבאים בקביעת הקדימות להצלת אדם. מדובר במצב בו ניתן להציל אדם אחד, ללא אפשרות להציל את כולם והצלת אדם יחיד באה על חשבון חיי אדם אחרים.

דוגמה קלאסית מן ההלכה לעניין זה-

שניים שהיו מהלכים וביד אחד מהם קיתון של מים. אם שותים שניהם מתים (כשאין המים מספיקים לשניהם). אם שותה אחד מהם – מגיע לישוב. דרש בן פוטרא מוטב שישתו, שניהם ימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חברו. עד שבא רבי עקיבא ולימד: "וחי אחיך עימך" חייך קודמים לחיי אחיך. לדעת רבי עקיבא מי שמחזיק במים חייב להציל ראשית את עצמו, שאין הוא בעל זכות מוסרית לוותר על חייו לטובת חברו, שכן אדם קרוב אצל עצמו ולפיכך חייו קודמים.

אך יש כאלה שמנתחים את פסיקתו של רבי עקיבא, שבעל המים רשאי אם הוא רוצה לשתות בעצמו, אבל יש לו זכות לוותר על המים לטובת חברו אם הוא רוצה לעשות כן.

פסיקה זו הלכה והפכה להיות אקטואלית בעת אסון מעלות בו נטבחו 22 תלמידי בית הספר הדתי בצפת על ידי מחבלים בעת טיול כאשר באו חיילי צה"ל לשחררם. בזאת החליט הדרג המדיני לא לנהל משא ומתן עם החוטפים. התלמידים היו כלואים בבית הספר בו הם ישנו עם מוריהם. בעת ניסיון השחרור קפצו חלק מהמורים מהחלונות מטה בנסותם להציל את חייהם.

לאחר אותו מקרה עלה העניין במשרד החינוך, שם הוחלט לפטר את המורים שלהגנתם טענו כי לפי פסיקת רבי עקיבא זה נגד ההלכה. תגובת משרד החינוך היתה כי המורים חפים מפשע מבחינה הלכתית ומשפטית, אך מבחינה אתית אין הם מתאימים להיות מורים בישראל. כחיזוק הובא גם המקרה של יאנוש קורצאק אשר לא הפקיר את תלמידיו והלך איתם למשרפות למרות שניתנה לו האפשרות להינצל.